מה באמת אסור לכלבים לאכול? המדריך המלא שיעשה לכם סדר בצלחת ובראש
אנחנו יושבים לארוחת ערב, מסדרים את הצלחת, ופתאום אנחנו מרגישים את זה.
מבט חודר, עמוק, שנועץ בנו זוג עיניים גדולות ומתחננות.
הכלב שלנו יושב שם, מפעיל את כל הקסם האישי שלו, ומשדר לנו טלפתית: "רק ביס אחד קטן, מה כבר יקרה?"
אז זהו, שיכול לקרות הרבה.
בתור מי שמלווה משפחות וכלבים כבר לא מעט שנים, אני רואה את הסצנה הזאת חוזרת על עצמה בכל בית שני שאני מגיע אליו.
אנחנו אוהבים את הכלבים שלנו, הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, והאינסטינקט הטבעי שלנו כאנשים הוא להראות אהבה דרך אוכל.
אבל האמת היא, שחלק מהמאכלים שאנחנו צורכים ביומיום בלי לחשוב פעמיים, יכולים להיות סכנת נפשות של ממש עבור החברים על ארבע שלנו.
במאמר הזה, אנחנו הולכים לצלול פנימה ולעשות סדר אחת ולתמיד.
אנחנו נבין לא רק מה אסור לכלבים לאכול, אלא גם למה אסור להם, ואיך התזונה שלהם משפיעה באופן ישיר על ההתנהגות שלהם בבית, בטיולים וביחסים איתנו.
מהניסיון שלי בשטח, ברגע שמשפחה מבינה את ההיגיון שמאחורי האיסור, הרבה יותר קל להציב את הגבולות הנכונים.
וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות כאן עכשיו – לבנות את הידע שישמור על הכלב שלכם בריא, רגוע ושמח.
1. למה אוכל של בני אדם כל כך מבלבל אותם?
לפני שניגש לרשימה השחורה של המאכלים, חשוב להבין משהו על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של הכלב.
כלבים הם אופורטוניסטים כשזה מגיע לאוכל. בטבע, הם היו אוכלים מה שיש, מתי שיש, כי אי אפשר לדעת מתי תגיע הארוחה הבאה.
היום, כשהם חיים איתנו בדירה מפנקת או בבית עם חצר, האינסטינקט הזה עדיין קיים.
הם מריחים את הפיצה, את הסטייק, או אפילו את התפוח שאנחנו אוכלים, והמוח שלהם משדר: "אוכל! צריך לאכול את זה עכשיו!"
אבל מערכת העיכול שלהם בנויה אחרת לגמרי משלנו.
ההבדל הקטן שעושה את כל ההבדל
לנו יש אנזימים מסוימים בקיבה שיודעים לפרק רעלנים טבעיים שנמצאים בצמחים, בפירות ובירקות.
לכלבים, לעומת זאת, חסרים חלק גדול מהאנזימים האלה.
מה שעבורנו הוא נשנוש בריא מול הטלוויזיה, עבורם יכול להיות רעל שפוגע בכדוריות הדם, בכליות או במערכת העצבים.
כשאני מגיע לבתים במסגרת אילוף עד בית הלקוח, הדבר הראשון שאני בודק הוא את הסביבה.
אני מאמין שכלב הוא מראה של הסביבה שלו – ולכן הדרך הכי מהירה לטפל בהתנהגות של הכלב, היא להבין מה עובר על המשפחה, ואיך מתנהל המטבח בבית.
גבולות ברורים סביב אוכל הם הבסיס לכל תהליך חינוכי.
2. 7 המאכלים שאסור לכלב שלכם להתקרב אליהם בשום צורה
הגענו לחלק החשוב ביותר. הרשימה הזו היא לא המלצה, היא חוק ברזל.
מהניסיון המקצועי שלי, חוסר ידיעה של הרשימה הזו מוביל להרבה ביקורי חירום מיותרים ומתסכלים אצל הוטרינר.
הנה המאכלים שחייבים להישאר מחוץ לתחום:
שוקולד – האויב המוכר ביותר
כולם יודעים ששוקולד אסור לכלבים, אבל מעטים יודעים למה.
שוקולד מכיל חומר בשם תיאוברומין, בנוסף לקפאין.
בעוד שגוף האדם מפרק תיאוברומין בקלות, גוף הכלב מעבד אותו בצורה איטית להחריד.
החומר הזה מצטבר במערכת ויכול לגרום להקאות, שלשולים, קצב לב מוגבר, פרכוסים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
כלל אצבע: ככל שהשוקולד מריר וכהה יותר, כך הוא מסוכן יותר. שוקולד אפייה וקקאו הם המסוכנים ביותר.
ענבים וצימוקים – הסכנה השקטה
זה אחד המאכלים התמימים למראה שהכי מטעים בעלים של כלבים.
"מה כבר יכול להיות רע בענב קטן ומתוק?" אז מסתבר שהמון.
החומר הפעיל בענבים שרעיל לכלבים עדיין לא פוענח לחלוטין על ידי המדע, אבל התוצאה שלו ידועה וקטלנית: כשל כליות אקוטי.
גם כמות קטנה מאוד של צימוקים יכולה להיות מסוכנת, וזה לא משנה אם הכלב גדול או קטן.
בצל ושום – לא במטבח שלהם
בצל, שום, עירית וכרישה – כולם שייכים למשפחת השומיים.
הם מכילים תרכובות שפוגעות בכדוריות הדם האדומות של הכלב ויכולות לגרום לאנמיה קשה.
הסכנה כאן היא ערמומית, כי הרבה פעמים ההשפעה לא נראית לעין באופן מיידי, אלא מצטברת לאורך זמן אם הכלב מקבל שאריות אוכל מתובל.
לא משנה אם הבצל חי, מבושל, מטוגן או באבקה – הוא תמיד מחוץ לתחום.
קסיליטול – הממתיק המלאכותי שממש לא מתוק להם
בעידן של היום, כשאנחנו מחפשים תחליפי סוכר, קסיליטול נמצא בהמון מוצרים.
מסטיקים ללא סוכר, סוכריות, חמאת בוטנים דיאטטית, ואפילו משחות שיניים.
עבור בני אדם זה פתרון מצוין, אבל עבור כלבים זה רעל מסוכן שגורם לצניחה מהירה ומסוכנת של רמות הסוכר בדם, ולנזק חמור לכבד.
תמיד, אבל תמיד, תקראו את התוויות של חמאת הבוטנים שאתם מכניסים לצעצועי הלעיסה של הכלב.
אגוזי מקדמיה – היוקרה שעולה ביוקר
אגוזי מקדמיה הם טעימים ויקרים, אבל לכלבים הם גורמים לחולשה חמורה, במיוחד ברגליים האחוריות.
אכילה שלהם יכולה להוביל להקאות, רעד, עלייה בחום הגוף ודיכאון.
הסימפטומים בדרך כלל מופיעים בתוך 12 שעות מרגע האכילה.
אבוקדו – הטרנד הבריאותי שעושה להם רע
אבוקדו הוא סופר-פוד עבורנו, אבל הוא מכיל חומר בשם פרסין.
למרות שכלבים רגישים לפרסין פחות מחיות אחרות (כמו ציפורים או סוסים), הוא עדיין יכול לגרום להם להקאות ושלשולים.
מעבר לכך, הגרעין הגדול של האבוקדו מהווה סכנת חנק וחסימת מעיים חמורה.
עצמות מבושלות – הדרך הבטוחה לחדר הניתוח
זה אולי המיתוס הכי קשה לשבירה. הרי בסרטים מצוירים כלבים תמיד אוכלים עצמות, לא?
אז ככה: עצם נאה (לא מבושלת) יכולה להיות בסדר עבור כלבים מסוימים, אבל עצם מבושלת היא סכנת נפשות.
תהליך הבישול מייבש את העצם והופך אותה לשבירה.
כשהכלב לועס אותה, היא נשברת לשבבים חדים כמו סכיני גילוח, שיכולים לנקב את הוושט, הקיבה או המעיים.
אם אתם רוצים לפנק אותם, קנו עצמות שיוצרו במיוחד לכלבים בחנות חיות.
3. איך תזונה לקויה משפיעה על ההתנהגות ועל תהליך האילוף?
כמאלף כלבים שמביא איתו שילוב נדיר של ניסיון שטח עשיר וידע מקצועי רחב, אני יכול להגיד לכם בוודאות: יש קשר ישיר בין מה שהכלב מכניס לפה לבין איך שהוא מתנהג.
הרבה פעמים משפחות מזמינות אותי לטפל בבעיות התנהגות מורכבות, וכשאנחנו מתחילים לתחקר, אנחנו מגלים שהבעיה מתחילה בכלל בתזונה.
הנה איך הדברים מתחברים ביומיום שלנו.
צרכים בבית: כשהבטן רועדת, הרצפה סופגת
כלב הוא חיית מחמד נקייה מטבעה, והוא לא אמור לעשות צרכים בתוך הבית. בתהליך נכון, נלמד את הכלב להתאפק ולעשות את הצרכים רק מחוץ לבית, בטיולים ובמקום המתאים.
אבל, וזה אבל ענק – אם הכלב מקבל שאריות מהשולחן, אוכל מתובל, שומני או קשה לעיכול, מערכת העיכול שלו יוצאת מאיזון.
כלב שסובל משלשולים או מכאבי בטן לא יכול להתאפק, גם אם הוא חונך בצורה מושלמת.
אי אפשר לייצר אילוף מקצועי והתחייבות לתוצאות החל מהמפגש הראשון אם התזונה של הכלב גורמת לו למצוקה פיזית.
חינוך לצרכים דורש שגרת יציאות קבועה, ושגרה כזו אפשרית רק כשהאוכל קבוע, איכותי ומותאם לכלב.
חוסר שקט, אנרגיה מוגזמת ונביחות
תארו לעצמכם ילד שאכל עכשיו חבילת סוכריות שלמה. הוא יקפוץ על הספות, נכון?
אותו דבר קורה לכלבים שמקבלים אוכל לא מתאים, מלא בפחמימות ריקות או סוכרים נסתרים.
הם הופכים לחסרי מנוחה, מתקשים להתרכז, ולפעמים זה מתבטא בצורה ווקאלית מאוד.
נביחות בלתי פוסקות יכולות להיות מתסכלות, אבל יש דרך לטפל בזה. עם תהליך נכון של למידה ועבודה על כל רגיעה, נלמד את הכלב להפסיק לנבוח מתוך ביטחון ושקט .
אבל הרגיעה הזו חיבת להגיע גם מבפנים. בטן רגועה שווה כלב רגוע.
משיכות ברצועה והיפראקטיביות בטיולים
כשהכלב אוכל מזון שגורם לו לקפיצות סוכר או אי נוחות, הטיול בחוץ הופך לסיוט.
הוא לא קשוב, הוא מחפש לפרוק אנרגיה שלילית, והוא מרוכז בעצמו במקום בכם.
אנחנו נלמד את הכלב איך לטייל בכיף בחוץ, בלי מתח ברצועה ובלי להיכנס למצב של תסכול. בעזרת תהליך נכון, נוכל להפוך את הטיולים למהנים עבורכם ועבור הכלב, בלי משיכות או חוסר שליטה.
התהליך הזה משלב הבנה עמוקה של הצרכים שלו, תזונה נכונה שמפקסת אותו, ותקשורת נכונה דרך הרצועה.
חרדות ולחץ: מה באמת עובר עליהם?
הרבה פעמים כלב שמרגיש לא טוב פיזית, הופך לחרדתי יותר.
הוא נצמד לבעלים, בוכה כשזזים ממנו, ומשדר מצוקה.
לא כל בכי של כלב הוא חרדת נטישה. לפעמים כלבים בוכים כשאנחנו יוצאים מהבית, וזה מצב טבעי. אם זו חרדת נטישה,התהליך דורש סבלנות, ואני אעזור למצוא את הפתרון המתאים.
אבל לפני שאנחנו מאבחנים חרדות עמוקות, אנחנו חייבים לוודא שהבטן שלו לא מתהפכת בגלל חתיכת הנקניקייה המתובלת שהוא גנב אתמול בערב.
אני מביא איתי גישה בגובה העיניים, ואני יודע לקרוא את הכלב. כשהכלב סובל מכאב, שפת הגוף שלו משתנה לחלוטין.
4. אז מה הם כן יכולים לאכול מחוץ לאוכל היבש שלהם?
אני לא מאמין בקסמים או קיצורי דרך, אבל אני כן מאמין בפינוקים בריאים.
חיזוק הקשר בין הכלב לבעליו נבנה גם דרך אוכל, וזה בסדר גמור לרצות לפנק אותם מדי פעם, כל עוד עושים את זה נכון.
הנה כמה דברים מהמקרר שלנו שהם לגמרי ירוקים ובטוחים:
- גזר: מעולה לשיניים, מלא בויטמינים ודל בקלוריות. מצוין כחטיף, במיוחד באילוף גורים שצריכים ללעוס משהו.
- תפוחים (ללא הגרעינים): מתוק, קראנצ'י ומלא בויטמין C וסיבים. רק תוודאו שהוצאתם את הליבה והגרעינים.
- בטטה מבושלת: מעולה למערכת העיכול (ללא תבלינים או חמאה כמובן).
- מלפפון: חטיף קיצי מרענן, מושלם לכלבים שצריכים לשמור על המשקל.
- אוכמניות: סופר-פוד אמיתי שמתאים גם להם, מלא בנוגדי חמצון.
חשוב לזכור: גם פינוקים בריאים צריכים להוות לא יותר מ-10% מהצריכה הקלורית היומית של הכלב.
5. הפסיכולוגיה של ההאכלה מהשולחן – למה זה כל כך קשה לנו?
אני רוצה רגע לעצור ולדבר אליכם, הבעלים. אני קורא כלבים, אבל יותר חשוב לי לקרוא את האדם שמולו.
למה אנחנו כל כך מתפתים לתת להם אוכל מהשולחן?
כי עבורנו, בני האדם, אוכל הוא אהבה. כשאנחנו מבשלים למישהו, כשאנחנו חולקים איתו ארוחה, אנחנו מראים לו שאכפת לנו.
אנחנו משליכים את הרגשות האנושיים שלנו על הכלב.
אבל הכלב לא חושב "וואו, איזה בעלים אוהב יש לי שהוא חולק איתי את השניצל שלו".
הכלב חושב "היי, הבנאדם הזה חלש, ואם אני אלחץ עליו קצת עם העיניים העצובות שלי, הוא ייתן לי את המשאב הכי חשוב בטבע – אוכל".
מה שמניע אותי בתהליכים שאני מוביל, הוא לראות משפחה שפתאום מרגישה ביטחון.
ביטחון מתחיל בהצבת גבולות ברורים. לאהוב את הכלב שלכם זה לא לתת לו מה שהוא רוצה, זה לתת לו מה שהוא צריך.
ומה שהוא צריך זה מנהיג רגוע, יציב, שיודע לשמור עליו גם מעצמו.
6. מה לעשות אם הכלב בלע משהו אסור?
גם במשפחות הכי מקפידות, טעויות קורות. חתיכת שוקולד נפלה על הרצפה, הילד השאיר שקית במבה פתוחה, או שהכלב היה יצירתי והצליח לפתוח את הפח.
רקע עשיר מעולמות שונים כמו ניהול והובלת פרויקטים מורכבים לימד אותי דבר אחד חשוב: כשיש משבר, פועלים בקור רוח ולא מתוך פאניקה.
הנה תוכנית הפעולה שלכם במקרה חירום:
- אל תיכנסו לפאניקה: הכלב מרגיש את הלחץ שלכם וזה רק יכניס אותו לחרדה מיותרת.
- הרחיקו מיד את השאריות: ודאו שהוא לא יכול להמשיך לאכול את מה שנשאר.
- נסו להבין מה וסביר כמה הוא אכל: יש הבדל עצום בין כלב של 30 קילו שאכל קוביית שוקולד חלב, לבין כלב של 3 קילו שאכל חבילת שוקולד מריר.
- התקשרו לוטרינר מיד: אל תסמכו על דוקטור גוגל במצבים כאלה. תנו לוטרינר את כל הפרטים (משקל הכלב, סוג האוכל, כמות משוערת וזמן שעבר).
- אל תנסו לגרום לו להקיא בעצמכם: אלא אם הוטרינר הורה לכם במפורש לעשות זאת. חומרים מסוימים יכולים לגרום ליותר נזק בדרך חזרה למעלה.
7. האם פנסיון ואילוף משנים את הרגלי התזונה?
כשאנחנו מדברים על אילוף בפנסיון, אחת השאלות הנפוצות היא לגבי התזונה.
הרבה בעלים חוששים שהכלב יפסיק לאכול כשהוא מחוץ לבית, או שהשגרה שלו תיהרס.
האמת היא שמסגרת מסודרת, שבה האוכל ניתן בזמנים קבועים ואין אופציה ל"גניבות" מהשולחן, עושה פלאים לתיאבון של הכלב.
כלב בררן שמסרב לאכול את האוכל היבש שלו בבית (כי הוא יודע שאם הוא יחכה מספיק, בסוף ייפול איזה המבורגר מהשמיים), מתחיל פתאום לאכול בשמחה במסגרת האילוף.
זה קורה כי אנחנו מחזירים לו את האיזון, משלבים עבודה נכונה עם כלים מקצועיים, ויוצרים לו סביבה ברורה ובטוחה.
8. שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
שאלה 1: האם לכלבים מותר לאכול מוצרי חלב?
תשובה: זה מאוד תלוי בכלב. הרבה כלבים רגישים ללקטוז, בדיוק כמו בני אדם. מתן חלב, גבינה או גלידה יכול לגרום להם לגזים, שלשולים וכאבי בטן קשים. אם אתם רוצים לתת קצת גבינה באילוף, נסו כמות זעירה של גבינה צהובה וראו איך הוא מגיב. בכל מקרה, זה צריך להיות במינון מינימלי.
שאלה 2: הכלב שלי אכל חתיכת פיצה, הוא יהיה בסדר?
תשובה: רוב הסיכויים שכן, אם זו הייתה חתיכה קטנה. הבעיה בפיצה היא השומן, המלח, ולפעמים השום והבצל ברוטב. ייתכן ויהיה לו קלקול קיבה קל. תעקבו אחריו, ואם הוא מתחיל להקיא או נראה אפתי, צרו קשר עם הוטרינר. ולפעם הבאה – פשוט אל.
שאלה 3: שמעתי שתזונה טבעית (בשר נא) היא הכי טובה, זה נכון?
תשובה: זהו נושא שנוי במחלוקת בעולם הכלבנות. יש כלבים שזה עושה להם נפלא, ויש כאלה שזה לא מתאים להם. מה שחשוב לדעת זה שאם אתם עוברים לתזונה טבעית, זה חייב להיעשות בהנחיית תזונאי כלבים או וטרינר. לתת פשוט שאריות של בשר נא מהקצב זה לא מאוזן ויכול להוביל לחוסרים תזונתיים חמורים.
שאלה 4: איך אני גורם לכלב להפסיק להתחנן ליד השולחן?
תשובה: פשוט מאוד – מפסיקים לשלם לו על זה. כלב שמתחנן הוא כלב שזכה בלוטו בעבר כשהוא התחנן. אם תתעלמו ממנו 100% מהזמן שאתם אוכלים, בסוף הוא יבין שהעסק הזה כבר לא רווחי וילך לשכב במקום שלו. עקביות היא שם המשחק.
שאלה 5: האם אוכל יכול לעזור בפתרון של בעיות רגשיות אצל כלבים?
תשובה: אוכל הוא כלי מדהים כשהוא משמש בצורה נכונה. אנחנו יכולים להשתמש באוכל כדי לייצר התניות חיוביות, לעזור לכלב להתגבר על פחדים (למשל, לרפד את חוויית הטיול בסביבה רועשת עם חטיפים שווים במיוחד). לראות ילד שמרגיש בטוח יותר, כי יש לו חבר על ארבע שמקבל אותו כמו שהוא, ושהילד לומד לתקשר איתו נכון דרך צ'ופרים – זה סיפוק אדיר ומשנה חיים.
שאלה 6: האם מותר לתת לכלבים לאכול עצמות של עוף?
תשובה: חד משמעית לא. בניגוד לעצמות בקר גדולות וקשות (וגם אותן עדיף לתת רק בהשגחה ולאחר התייעצות), עצמות עוף הן חלולות, דקות ושבירות מאוד. בין אם הן חיות ובעיקר כשהן מבושלות, הן נשברות לרסיסים חדים שיכולים לקרוע את דופן הקיבה או המעיים ולגרום למוות בייסורים.
השקט מתחיל בצלחת
לסיכום המסע הזה בעולם התזונה של החברים הכי טובים שלנו, חשוב לזכור שהבריאות וההתנהגות של הכלב שלובות זו בזו.
אי אפשר לצפות מכלב להיות רגוע, קשוב ומחונך, אם הגוף שלו מתמודד עם תזונה שלא מתאימה לו, או גרוע מכך, עם רעלים של ממש.
האהבה שלנו לכלבים היא עצומה. האהבה הזאת הפכה למקצוע עבורי, והיום אני גאה ללוות בעלי כלבים ומשפחות בתהליכים עמוקים.
הדרך הנכונה להראות להם אהבה היא דרך הובלה, דרך הבנה של הצרכים הייחודיים להם, ודרך יצירת סביבה בטוחה ומוגנת.
תשמרו את האוכל שלכם לעצמכם, תפנקו אותם במה שמותאם להם, ותראו איך לא רק הבריאות הפיזית שלהם משתפרת, אלא גם הקשר שלכם איתם עולה לרמה אחרת לגמרי.
ברגע שיש סדר במטבח, השקט יחזור הביתה, ויחד איתו גם הביטחון וההנאה מגידול כלב מאוזן ושמח.